קומפוסט לגינון

צמחים יוצרים את מזונם באמצעות תהליך הפוטוסינטזה בו מיוצרים חומרי מזון באמצעות אור שמש ומספר מרכיבים נוספים אותם מספק הצמח. יחד עם זאת, ישנם מרכיבים הדרושים להתפתחות הצמח אשר לא נוצרים בתהליך הפוטוסינטזה אלא מתקבלים ע”י הצמח ממקורות חיצוניים. בפרט מדובר ביסודות כימיים שונים המתקבלים דרך הקרקע ובאמצעות דישון בפרט. במאמר זה נסקור דשן אורגני טבעי בשם קומפוסט, נסביר את חשיבותו לצמח, את יתרונותיו לצמח ולסביבה ונסקור בקצרה את תהליך ייצורו.

קומפוסט הוא תערובת של חומרים אורגניים שונים אשר עברו תהליך קומפוסטיזציה (פירוק) ע”י בקטריות. קומפוסט נוצר באופן טבעי בטבע מעלי שלכת, צמחים מתים וכיו”ב. האדם מייצר קומפוסט מגזם מרוסק וזבל אורגני. נדון בתהליך בפירוט בהמשך המאמר.

קומפוסט משמש כדשן מרכזי בגינון אך לא בחקלאות אינטנסיבית. גם בגינון ובחקלאות אורגניים ניתן לקומפוסט מקום של כבוד. הקומפוסט משחרר לקרקע בפירוק איטי חומרי הזנה שונים הדרושים לצמח ומספק לו מזון לתקופה ארוכב ובמינון מתאים. השימוש בקומפוסט מסייע לשמירת הסביבה ביחס לשימוש בדשנים כימיים שכן אין המלחה של הקרקע ואין חילחול של הדשן למי התהום והרס מאגרי מים תת קרקעיים כפי שקורה בדשנים אורגניים.

יתרונות נוספים של קומפוסט לגינון

הקומפוסט משפר את תאחיזת המים בקרקע ובעצם מאפשר לכמות גדולה יותר של מים להמצא באיזור בית השורשים ובזמינות טובה לצמח מאשר באדמה שלא טוייבה בקומפוסט. המשמעות הפרקטית של הדבר היא שניתן להשקות לעיתים רחוקות יותר ובכמויות קטנות יותר והצמח עדיין זוכה לכמות המים הדרושה להתפתחותו. כמות המים האובדים ומחלחלים למי התהום קטנה יותר מבקרקע “רגילה”.

שימוש בקומפוסט משפר את איוורור הקרקע ומסייע במניעת ריקבונות שורשים. תכונה זו של הקומפוסט תורמת להתפתחות תקינה של צמחים, בעיקר בקרקעות כבדות.

שימוש מושכל בקומפוסט איכותי שתהליך פירוקו הסתיים מונע צריבתם של צמחים כפי שקורה בשימוש מופרז בדשנים בחקלאות האינטנסיבית.

אחד העקרונות בחקלאות האורגנית ובפרמקלצ’ר הוא שימוש נירחב בקומפוסט אשר תורם לבריאות הצמח ומאפשר לו להתמודד עם מזיקים בצורה טובה יותר. תכונה זו חשובה במיוחד בחקלאות האורגנית שכן היא אוסרת על שימוש בקוטלי חרקים ובחומרי הדברה כימיים ככלל ולפיכך נדרשים הצמחים להתמודד עם “אתגרים” גדולים משל צמחים המטופלים בחומרים כימיים.

כיצד מיישמים קומפוסט

קומפוסט בפני עצמו אינו מצע טוב לשתילה. תפיקדו לטייב את הקרקע ולשפר את תכונותיה. לפיכך ההמלצה היא לעשות בו שימוש ביחס של כ 30% עם אדמה גננית או אדמה מקומית.

בעת הקמת גינה יש לטייב את הקרקע עד לעומק של מטר אחד ב 30% קומפוסט ולערבב את האדמה היטב כך שלא ישארו מצבורי קומפוסט. זו עבודה קשה מאוד שרצוי לבצעה בעזרת ציוד מכאני אך בסופה מתקבל איזור מעולה לשתילת עצים וגידול צמחים נוספים.

טיפול דומה יש לתת גם בערוגות של פרחים, צמחים עונתיים או צמחי תבלין למיניהם.

במקרש של שתילת עץ בודד מומלץ לחפור בור גדול ככל הניתן ולמלא את תוכנו באדמה גננית בשילוב של 30% קומפוסט. יש להותיר שקע מתאים לשתילת העץ ובו לתול את העץ המיועד.

כיצד מייצרים

ייצור קומפוסט בחוות הקומפוסט התעשיתיות שונה מהכנת קומפוסט בבית שם נאספים לערמה (או לקומפוסטר) סוגים שונים של פסולת אורגנית כגון ירקות, קליפות ביצים, פרחים יבשים וגזם מהגינה והופכים לקומפוסט בתהליך ארוך בעזרת תולעים אדומות.

בייצור תעשייתי של קומפוסט לגינון מרוכזים המרכיבים השונים ביחס מדוייק, מעורבבים היטב ומסודרים במעין ערוגות שגובהן כשני מטר. בתהליך נעשה שימוש בפסולת צמחית כמו גם בזבל אורגני הנאסף מרפתות, לולים וכיו”ב. הקמת הערוגות נעשית ע”י מכונות ייעודיות אשר הופכות את הערימה אחת למספר ימים במטרה להכניס חמצן לאיזורים נוספים בערימה ולאפשר המשך פעולתן של הבקטריות המפרקות את הקומפוסט.

במהלך הפירוק עולה הטמפרטורה בערימה לכדי 70 מעלות צלסיוס ויש להתיז מים בכדי להרטיב את התערובת ולמנוע דליקה.

תהליך הפירוק אורך מספר חודשים בסופו מתקבל קומפוסט מוכן לאריזה ולשימוש.